אריאלה קלוריה-פרידמן

היכרות עם היצירה גם באמצעות האיורים:

 

• קריאת הספר במליאה תוך הצגת האיורים לילדים.

• התייחסות דרך האיורים בעמודים 5-4:
  לכאורה מראה של נוף שדה רגיל, אבא וילדה צועדים יד ביד. אך בכל זאת משהו שונה, מה שונה? (הדמויות בצלילית בצבע אפור ומטוס  מגיח מתוך ענן אפור גדול, אלה מסמלים את בואה של תקופה רעה 'אפורה').  

• התייחסות דרך  האיורים בעמודים 7-6:
  נראים חיילים עם סמל צלב הקרס על המדים לצד הטלאי הצהוב.  ניתן לעורר דיון בעזרת שאלות אלה:

 

• שאלה מקדימה: האם היום אנחנו הולכים עם סמלים  על הבגדים? (לדוגמא, סמלי חברות מסחריות ומותגים).

• שאלה: האם כל האנשים הולכים עם אותו הסמל?

הסבר למורה- הסיבה לטלאי הצהוב-  החיילים הרעים רצו לסמן את מי שהם לא אוהבים ומי שלא שייך להם ושונה מהם. כיוון שהם לא אהבו את היהודים הם הכריחו אותם להצמיד סמל לבגדיהם בצורת  טלאי צהוב ובמרכזו כתובה המילה יהודי , המזהה אותם גם מרחוק.
סמל צלב הקרס- זהו סמלם של החיילים הנאצים.

• התייחסות דרך האיורים בעמודים 9-8:
  תפקידו של  הסדין התלוי הוא לסמן למשפחה שאפשר ובטוח לחזור הביתה.

 

• שאלה: איך אפשר לסמן לחבר שהכול בסדר? (הילדים יציעו מגוון רעיונות).

• פעילות: הילדים יכולים להציג מפני המליאה אפשרויות של סימנים ודרכי תקשורת. (בניגוד לעולם הדיגיטלי שבו אנו נמצאים).

יש משמעות לבחירת הסדין הלבן- המשמעות הסמלית של הצבע הלבן, כמו דגל לבן שמשמעותו כניעה, טוהר, ניקיון והוא צבע בולט למרחקים.

• התייחסות דרך האיורים בעמודים 11-10:
  השדה בטבע  פורח, הדבורה והנמלים ממשיכות בשגרת יומם. הנמלים הן ה'צעצועים' של חנה. ודרכן היא לומדת את יופי החיים.

• לגננת ולמורה- הקשר לטבע ולבעלי חיים מאפשר לחנה להעביר א הזמן במשחק לעקוב אחר בעלי החיים בסקרנות.

 

• למורה ולגננת- כאן יכולה להיות אפשרות לסיום מפגש ראשון מתוך שני מפגשים

 

 

• התייחסות דרך האיורים בעמודים 13-12:
  המרחב הכפרי מתואר בלילה. תחנת הקמח הפועלת בעזרת הכנפיים הופכת למשפחה למקום מסתור ומחבוא. שם חיים גם עכברים  הניזונים מגרעיני החיטה.לגננת ולמורה-  ביום ובלילה הצורך למחבוא קיים. יצר ההישרדות והשמירה על שלמות המשפחה מכריחים אותנו למצוא פתרונות שונים כולל להחביא חפצים ודברים יקרים וחשובים להישרדותם  כמו סכין וסיר. על נושאים אלה ניתן לעורר את הדיון  בעזרת השאלות הבאות:

 

• שאלה מקדימה: מה אתם חושבים על תחנת קמח כמקום מחבוא של חנה ומשפחתה?

• שאלה: מצוירים כאן עכברים? (עכבר השדה ניזון מגרגרי החיטה שבתחנת הקמח). איך לדעתכם חנה מתייחסת אל העכברים? (העכברים לא מפחידים את חנה, אלה הן חיות המחמד שלה).

• שאלה: למה צריך סכין בשדה? (כדי לחתוך ירקות הגדלים בשדה ולהכין מהם ארוחה).

• לסיכום: כדי להמשיך לשרוד ולא לאבד תקווה יש צורך לראות הכול באור חיובי ולמצוא פתרונות שונים.

 

• התייחסות דרך האיורים בעמודים 15-14:
  תאור 'הארמון'. במרכז חצר כפרית שלווה מרובת חיות משק מתואר הארמון  בשחור- לבן. אבא אימא וחנה יושבים בצפיפות ואבא מושיט לחנה חיפושית אדומה.

• לגננת ולמורה-  זהו 'לב הסיפור', איך בור טחוב הופך להיות ארמון? בעזרת האיורים נשוחח עם הילדים על  התחושות במקום בטוח ומוגן.החברים של חנה שהם לא יהודים עזרו למשפחה להסתתר בבור מתחת לבעלי החיים. על עזרה הדדית ומשמעותה ניתן לדון באמצעות שאלות ופעילויות אלה:

• שאלה מקדימה: אפוא גרים אנשים? (בבית, בצריף במגדל, באוהל) והיכן בעלי החיים? (ברפת בדיר בחווה).

• שאלה: מה קורה בציור? החיות למעלה והמשפחה יושבת מתחת לבעלי החיים. האם ראיתם דבר כזה?

• שאלה: מדוע מקום מסתור זה הפך להיות בשביל חנה "ארמון"?

• לסיכום: בשעת סכנה, מקום מסתור נותן תחושה של מוגנות, ולכן לחנה זה ניראה כמו ארמון, ויש לה אפילו חיפושית אדומה.

• פעילות יצירה לגן: ציור הארמון שלי. האפשרויות הן לצייר,לצבוע, לגזור ולהדביק את הדמויות בתוך הארמון. להורדת דף הפעילות  לחץ כאן.

•  פעילות כתיבה לכיתות  א-ב: חנה לא יוצאת מהארמון שלה כי בשבילה הוא מקום מגן, אז מה היא מרגישה שם, למה היא מתגעגעת? אנא, בעיניים עצומות, דמיינו את הצלילים והקולות שמגיעים מחוץ לארמון של חנה. את רחש הרוח, טפטוף הגשם ואת ריח האדמה. להזמין את הילדים לתאר בכתב או באומר תחושות אלה.

• התייחסות  דרך  האיורים בעמודים 17-16:
  באיור נראה  אוכל מוכר ביתי יום יומי, שחנה מתגעגעת אליו. היא חושבת על ארוחות טעימות שאכלה לפני הימים הקשים.

לגננת ולמורה- בתקופה קשה שהאוכל לא היה בהישג ידם, אך היה עליהם להשיגו ולהסתפק במה שיש. הלנה החברה שלא הייתה יהודייה הסתכנה והביאה למשפחה מעט אוכל בדלי ששימש גם אוכל לבעלי החיים. ננסה להבין את המעשה המורכב בעזרת דיון ופעילות לדוגמא: 

 

• שאלה מקדימה: למה האוכל נמצא בדלי? (כך הלנה הסתירה את האוכל. כאילו שמאכילים את הברווזים והתרנגולות. אבל בעצם בדלי היה סיר קטן עם אוכל למשפחה).

• שאלה, פעילות: אילו יכולתם, מה אתם הייתם שמים בדלי? כל ילד יקבל דף נייר ועליו ציור של דלי כמו שהיה שם. ההוראה – ציירו  את המאכלים שהייתם מביאים למשפחה בתוך הדלי. להורדת ציור הדלי, לחץ כאן.

• סכום: ניצור מעין תערוכה בה יציגו הילדים את הציורים שציירו. חשוב להבהיר שאז כדי לשרוד בימים הקשים הסתפקו במעט. לחם ובקבוק מים הציל את המשפחה.

 

• התייחסות דרך האיורים בעמודים 19-18:
  האיור מתאר במרכז בשחור-לבן את הלנה, החברה של חנה, מחייכת ומשוחחת עם החיילים הרעים. באיור צבעוני מצד ימין רואים את 'הארמון' ומצד שמאל מתואר מייטק, החבר הטוב שעוזר לחנה ולהורים לברוח.

• הערה חשובה- הלנה ומייטק הם חברים לא יהודים  ולכן הם לא נאלצים להסתתר ולברוח מפני החיילים הרעים/ נאצים.

לגננת ולמורה- הלנה מעכבת את החיילים הרעים בחיוך ודיבור על יד הבאר.  בכך היא מאפשרת למייטק לעזור למשפחה לצאת מהמחבוא לברוח ולהציל את עצמם. זהו מעשה של הסתכנות וחברות טובה. על מעשה זה ועל עזרתם בתקופה זו  קיבלו מייטק והלנה את אות 'חסידי אומות עולם' ממשלת ישראל.  

 

• דיון :

• שאלה: מדוע לדעתכם  הלנה מדברת עם החיילים הרעים? (כדי למשוך זמן שבזמן שהחיילים מקשיבים לה. חנה יכולה לברוח והם לא יתפסו אותה.)

• שאלה: מדוע לדעתכם הלנה ומייטק מסכנים את עצמם במעשה זה לחבריהם?

• הסבר מושג "חסידי אומות עולם"- אנשים טובים, שעזרו והצילו יהודים, הם החביאו את החברים, סיפקו להם אוכל וכל מה שיכלו. בכך הם סיכנו את חייהם.

• לגן- ניתן להציג את התעודה של מייטק והלנה בפני הילדים ולשאול:  מה היית אומר/אומרת למייטק והלנה אילו פגשתם אותם?  להורדה לחץ כאן.

• לכיתות א'-ב' פעילות- כתבו על התעודה  הערכה ותודה לחסידי אומות עולם.               להורדת התעודה לחץ כאן.
   

• התייחסות  דרך האיורים בעמודים 21-20:
  האיור מתאר שעת מלחמה ובפינה חבוקות עצובות אם ובת.  

• להלן הנחיות משרד החינוך לגננת ולמורה: "יש לשים לב שהדרך הרצויה לטפל בנושא מורכב זה יעשה בעזרת סכום של הגננת או המורה, היות ודיון פתוח עלול ליצור מצבים המעוררים חרדה אצל הילדים".

סיכום לדוגמא: אמא וחנה הצליחו לברוח. הן היו אמיצות וגיבורות. הן יודעות שאבא ידע לרוץ והיה לו יותר כוח מילדה קטנה. הן מלאות תקווה שאולי יפגשו את אבא מאוחר יותר.

 

• התייחסות דרך האיורים בעמודים 23-22:
  בצבעים רכים ונעימים מתאר האיור את חנה כנערה בצללית צועדת בשדה פורח ומביטה בציפורים בשמיים. במשך המלחמה הארוכה חנה התבגרה, אולם העתיד לא ממש ברור.

• שאלה: חנה התבגרה במשך המלחמה, מה לדעתכם היא צריכה לעשות? לעלות לארץ ישראל, שרק הוקמה או להישאר בפולין ? (חנה כבר גדולה, היא יכולה להחליט לא לחזור אל הבית הישן אלא לנסוע לארץ ישראל).

• פעילות: לילדים ניתן דף ובו מופיעה דמות הצללית של חנה. הם יתבקשו לצייר את ארץ ישראל  בשביל חנה.  להורדת הדף לחץ כאן.
  
  
  סייעה  בעריכת מערך השיעור עבור הספר: פולי רוזן בורשטיין